מה קורה כשנכנסים למפגש חזון עם חסם?

במפגשי החזון אנחנו לא באים בשביל טיפים ולא בשביל מתכון. אנחנו באים לעשות משהו שבשגרה אין עליו לרוב זמן: לעצור, להסתכל באמת על החלום שלנו – ועל מה שעומד בינינו לבינו.

ולפעמים מה שעומד בינינו לבין החלום זה לא חוסר ידע ולא חוסר כישרון. זה חסם. חסם שקט, שנשמע בדרך כלל כמו משפט קטן בראש: ״מי אני ש...״, ״זה לא בשבילי״, ״אולי אחר כך״.

מה מסתתר מאחורי החסם?

אחת המשתתפות שהגיעה אליי למפגש חזון היא אשת מקצוע מוכשרת. היא אוהבת את עבודתה, המטופלות שלה מעריכות אותה מאוד – אבל הקליניקה שלה לא הייתה מלאה. והיא עצמה זיהתה שכל פעם מחדש, כשהיא מנסה לקדם את עצמה, משהו בה נתקע.

כשהתחלנו לעבוד ולהקשיב, התגלה החסם. הוא נשמע בערך כך: ״מי אני שאגבה על זה? מה יגידו אם אראה שאני מצליחה?״ במקום להילחם במחשבה הזאת או להדחיק אותה, הענקנו לה מקום והקשבנו לה. ואז, דרך לוח החזון, היא התחברה שוב לסיבה שבגללה בחרה בדרך הזאת מלכתחילה – לרצון האמיתי שלה לעזור, לראות וללוות.

משהו השתחרר. וכשהחסם השתחרר, הצעדים הקטנים הגיעו בעצמם: לדבר על הקליניקה בלי להתנצל, להציע את המקום בגובה העיניים, לפתוח רשימת המתנה. צעד אחד הוליד את השני.

ומה קרה אחר כך?

בהמשך הדרך, צעד אחר צעד, הקליניקה שלה התמלאה. חשוב לי להדגיש: זה לא קסם וזו לא הבטחה. כל אחת עוברת דרך משלה ובקצב שלה. אבל מה שכן קורה שוב ושוב במפגשי החזון הוא שכשנפסיק להילחם בחסם ונתחיל להקשיב לו – נפתח מקום לפעולה חדשה, ממקום אחר. לא מתוך לחץ, אלא מתוך חיבור.

מה אפשר לקחת מהסיפור הזה?

שלושה דברים קטנים. ראשית, לתת לחסם מקום – לא להילחם בו, כמו שלמדנו כבר שההילחמות רק מחזקת אותו. שנית, להסתכל על החלום בעיניים גם כשהוא מפחיד – לוח החזון עוזר לראות במקום רק לדמיין. ושלישי, לבחור צעד קטן אחד – כי חזון שלא מתורגם לצעד נשאר חלום.

חשוב לי לומר: זה לא מתאים רק לנשים. גם גברים מגיעים למפגשי החזון – מרצים, מטפלים ובעלי עסקים שרוצים להעביר הרצאות, למלא את העסק ולהגדיל רווחים – ומוצאים שם את ההרשאה לחלום שלהם.

אם יש בכם חלום, שאיפה או תקיעות – אתם מוזמנים למפגש חזון. נשב יחד, נקשיב למה שמחכה שם ונתחיל לצעוד. אפשר להשאיר פרטים כאן באתר או לפנות אליי ישירות, ואשמח לשוחח.